#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עג. 1 כהן משוח מלחמה במה משמש ובמה נשאל?<p dir=""rtl"">במה עוד דומה לכה&quot;ג?</p>"	"רב דימי אמר שמשמש בח' בגדים ככה&quot;ג דכתיב &quot;ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו&quot; למי שבא בגדולה אחריו, מכל מקום איתא בברייתא שאינו משמש לא בד' ולא בח' וביאר אביי לא בח' משום איבה [ואף למאן דלא חייש לאיבה בכהן שעבר, בדזוטר מיניה כן יש איבה] ולא בד' משום מעלים בקודש ולא מורידים.<p dir=""rtl"">רבין אמר לא אמרו משמש בח' בגדים אלא נשאל וכן איתא בברייתא.</p><p dir=""rtl"">משוח מלחמה לא פורע ולא פורם ולא מטמא לקרוביו ומצווה על הבתולה ומוזהר על האלמנה ולר&quot;י אף מחזיר את הרוצח ולחכמים אינו מחזיר.</p>"	יומא עג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עג. 2 האם בנו של כהן משוח מלחמה משמש תחתיו ומנין?	משוח מלחמה אין בנו משמש תחתיו דכתיב &quot;שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד&quot; מי שראוי לבוא אל אהל מועד, ואף לרב דימי שסבור שמשמש בח' בגדים, אין עיקר משיחתו לבוא אל אהל מועד אלא למלחמה.	יומא עג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עג. 3 כיצד שואלים באורים ותומים:<p dir=""rtl"">כיצד עומדים השואל והנשאל?</p><p dir=""rtl"">האם אומר כה אמר ה' או לא?</p><p dir=""rtl"">האם שואל בקול או בשקט?</p><p dir=""rtl"">האם שואלים שני דברים כאחת, ומה עונה אם נשאל?</p>"	"השואל פניו כלפי נשאל והנשאל פניו כלפי שכינה.<p dir=""rtl"">לת&quot;ק אומר כה אמר ה', רבי יהודה אומר אין צריך לומר כה אמר ה', אלא עלה והצלח.</p><p dir=""rtl"">אין שואלין בקול שנאמר &quot;ושאל לו&quot;, ולא מהרהר בלבו שנאמר &quot;לפני ה'&quot;, אלא כדרך שאמרה חנה בתפלתה.</p><p dir=""rtl"">אין שואלין שני דברים כאחד ואם שאל אין מחזירין אלא ראשון, ואם הסדר הפוך ממה ששאל עונים לו מה שצריך להיות ראשון. אם הוצרך לשני דברים מחזירים על שניהם יחד.</p>"	יומא עג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עג: 1 האם גזירת נביא ואורים ותומים חוזרים ומנין?<p dir=""rtl"">למה נקראו שמם אורים ותומים?</p>"	"אף על פי שגזירת נביא חוזרת, גזירת אורים ותומים אינה חוזרת, שנאמר &quot;במשפט האורים&quot;.<p dir=""rtl"">נקרא שמם אורים ותומים, אורים - שמאירין את דבריהן, תומים - שמשלימין את דבריהן כנ&quot;ל.</p>"	יומא עג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עג: 2 כיצד האורים ותומים מראים את התשובה וכיצד יש בהם את כל כ&quot;ב אותיות?<p dir=""rtl"">האם הכהן העונה באורים ותומים צריך להיות בעל רוח הקדש?</p>"	"אורים שמאירים דבריהם הינו שהאותיות מאירות. כל האותיות יש בי&quot;ב שבטים, עוד נוסף אברהם יצחק ויעקב שבהם יש צ' ח' וק' ועוד נוסף שבטי ישורון שבזה יש ט'.<p dir=""rtl"">ר' יוחנן אומר שהאותיות בולטות במקומם וריש לקיש אמר שהאותיות מצטרפות.</p><p dir=""rtl"">כל כהן שאינו מדבר ברוח הקדש ושכינה שורה עליו אין שואלים אותו, אפ' שהאורים ותומים מאירים מעצמם סיוע הוי מסיע בהדיהו.</p>"	יומא עג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עג: 3 למי נשאלים באורים ותומים ומנין?	כתיב וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי יְקֹוָק עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ הוּא זה מלך וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ זה משוח מלחמה שהציבור צריך לו וְכָל הָעֵדָה זו סנהדרין.	יומא עג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עג: 4 שנינו במשנה 'יום הכיפורים אסור באכילה ובשתיה' למה תני לשון אסור ולא לשון חייב?	רב אילא ואתימא ר' ירמיה פ' לא נצרכה אלא לחצי שיעור ואפ' לר&quot;ל שסובר שחצי שיעור אינו אסור מן התורה מודה שאסור מדרבנן. אב&quot;א משום רחיצה סיכה נעילת הסנדל ותשמיש המיטה שאין בהם כרת תני לשון אסור.	יומא עג:		
